כתבת לאקס "שנה טובה". מחקת. הוספת "מקווה שטוב לך". מחקת גם את זה, כי את מקווה שטוב לו, אבל לא יותר מדי.
אם עברו עשרים דקות ואת עדיין מתלבטת אם להוסיף לב, כנראה שזאת לא רק ברכת חג.
אם את מקווה ש"שנה טובה" תוביל ל"אני מתגעגע", עדיף לעצור לפני השליחה. השאלה היא לא אם מנומס לאחל לו, אלא מה את מצפה לקבל בחזרה.
לפני שאת שולחת, שאלי את עצמך: אם הוא יענה רק "גם לך", זה יספיק? או שתתחילי לנתח למה הוא לא הוסיף לב, למרות שענה תוך ארבע דקות?
אם אתם בקשר ידידותי ואין ציפייה לחזור, ברכה קצרה לא חייבת להיות עניין. אבל אם את יודעת שתבדקי כל הערב אם הוא קרא, מותר לך לוותר. את יכולה לאחל לו טוב גם בלי לפתוח מחדש את השיחה.
ואם הוא כתב ראשון? את לא חייבת לענות מיד. אם מתאים לך להשיב, "תודה, שנה טובה גם לך" יכולה להספיק. אין חובה להוסיף "מה איתך?" אם את לא רוצה לחדש את הקשר.
אפשר להתחיל בהשתקת העדכונים שלו ובקביעת תוכנית שלא קשורה אליו. לא כדי להעניש אותו, אלא כדי שלא כל פתיחה של הטלפון תתחיל בתמונה שלו.
נכנסת רק לראות איפה הוא עושה את החג. עכשיו את מגדילה תמונה כדי להבין של מי היד לידו. בסוף עדיין אין לך תשובה לשאלה שבאמת מעניינת אותך: האם גם הוא מתגעגע?
במחקר שפורסם ב־2026, אנשים דיווחו על יותר כאב סביב הפרידה בימים שבהם נכנסו לבדוק מה האקס מעלה לרשתות, וגם ביום שלמחרת. המחקר פורסם ב־Computers in Human Behavior.
אם גם אצלך כל הצצה משאירה יותר שאלות ופחות שקט, נסי להשאיר אותו על מיוט. וכשאת קובעת הליכה עם חברה או יוצאת לסרט, בחרי משהו שאת באמת רוצה לעשות. לא רק משהו שייראה טוב בסטורי שהוא אולי יראה.
ואם תיזכרי בו באמצע ערב מוצלח, זה לא אומר שהערב נכשל. מותר לך ליהנות גם כשעוד לא סיימת להתגעגע.
את לא חייבת לתת דין וחשבון על הפרידה. "אני מעדיפה לא לדבר על זה הערב" היא תשובה מספיקה.
ואם מתחשק לך לענות בחיוך: "השנה הבאתי עוגה. בואו נתחיל בזה".
אין צורך להגיש לצד הסלטים גם סיכום של הקשר וסיבות הפרידה. את יכולה לבחור את מי לשתף, כמה לספר ומתי להעביר נושא. גם אם השאלה נשאלת מתוך דאגה, מותר לך לבקש שידברו על משהו אחר.
לא צריך לחכות שהגעגוע ייעלם כדי לעשות משהו טוב בשביל עצמך. אפשר ליהנות מהארוחה ולהרגיש בחסרונו של מי שישב לידך בשנה שעברה. את לא חייבת להחליט שאת כבר בסדר רק כי כולם מרימים כוסית.
במחקר שעקב אחרי אנשים אחרי פרידה מנישואים, מי שגילו יותר חמלה כלפי עצמם דיווחו שהכאב סביב הפרידה הפריע פחות לחיי היום־יום שלהם. המחקר פורסם ב־Psychological Science.
זה לא אומר שאת צריכה לשכנע את עצמך שהכול לטובה. אפשר פשוט להפסיק לנזוף בעצמך על זה שאת עדיין מתגעגעת.
ובמקום לשלוח לו הודעה, אפשר לשלוח לחברה: "קצת קשה לי הערב. יש לך זמן לדבר?" את לא צריכה להגיע לשיחה עם מסקנות, ואפילו לא עם משהו חדש להגיד.
אם הלבד הוא מה שהכי מכביד עלייך כרגע, אפשר לקרוא גם על איך להתמודד עם תחושת הבדידות אחרי פרידה.
משהו שלא תלוי במה שהאקס יעשה. "שהוא יבין מה הוא הפסיד" היא משאלה מפתה, אבל גם בה הוא עדיין במרכז.
נסי לבחור שני דברים שחשובים לך בקשר הבא. למשל, להיות עם מישהו שאפשר להגיד לו שמשהו מפריע, בלי להתאמן על המשפט כל הדרך הביתה. או לא להיות זו שתמיד מציעה להיפגש.
ואפשר לבחור גם משהו לשבוע הקרוב שלא קשור לזוגיות בכלל: לפגוש חברה שהתגעגעת אליה, לחזור לחוג שנזנח או לקבוע לעצמך ערב שאת מצפה לו.
לחזור לעצמך אחרי פרידה לא חייב להתחיל בהחלטה גדולה. לפעמים זה מתחיל בלתכנן את מחר בלי לבדוק קודם אם הוא כתב.
שנה של אהבה לכולם.
גם לאקס.
אבל להשאיר על הייד ומיוט. לפחות עד כיפור.
